כל השאלות שלכם בנוגע לשירותים נוטריוניים
עו”ד אורית לוי מנהלת בהצלחה פורום נוטריונים באתר LAWGIDE משנת 2012 – עונה לשאלות המתעניינים בשירותי נוטריון ומעניקה מענה ראשוני לסוגיות העולות במסגרת הפורום. ריכזנו מספר שאלות ותשובות נבחרות:
שאלה:
אני ואשתי מעוניינים לחתום במשותף על צוואה הדדית, האם ניתן לבוא עם מסמך כזה אל נוטריון כדי שיאשר אותה?
תשובה:
צוואה הדדית היא “צוואה” לכל דבר וענין. ייחודה בכך ששני בני-הזוג מצווים זה לזו וכל אחד מהם למעשה מוריש למשנהו תוך כדי שהוא מסתמך על כך שהשני מוריש לו.
ככל צוואה, בהחלט ניתן לאמת גם צוואה מסוג זה בפני נוטריון.
הנוטריון יאשר את חתימת שני המצווים (הבעל והאשה) בפניו.
האם ייפוי כוח של ישראלי שגר בחו”ל עבור עורך הדין שלו על מנת שזה יבצע עבורו רישום בטאבו (בעלות מצו ירושה) צריך להיעשות בשגרירות או שאפשר לשלוח אותו בדואר?
אם המסמך נחתם בחו”ל, עורך-הדין המיופה לא יוכל לאשר את החתימה.
יתכבד מייפה-הכח ויפנה למחלקה הקונסולרית של שגרירות ישראל במקום מגוריו בחו”ל, יחתום על המסמך (יפוי-הכח) בפני הקונסול, ואז ישלח בדואר את יפוי-הכח המאומת-קונסולרית אל עורך-הדין שלו בארץ.
אשמח לשמוע מה ההבדל בין עורך דין ובין נוטריון, האם יש דברים שרק נוטריון יכול לחתום עליהם ולא עורך דין רגיל?
החוק הישראלי קבע מספר פעולות, שרק נוטריון מוסמך לאשרן (ולא “סתם” עורך-דין), כגון: אימות חתימה כאשר מייפים את כוחו של מי שאיננו עו”ד (כמו: יפוי כח לבנקים, או לחברת-בניה וכדו’), אימות של מסמכים ציבוריים רישמיים כנאמנים-למקור, אישור תרגומים ועוד.
בנוסף ישנן פעולות ספיציפיות בחוקים מסויימים שיוחדו לנוטריון במסגרת היותו “רשות”, כלומר – שווה-ערך למעמד שופט בימ”ש או דיין בביה”ד – והן:
אישור חתימה על צוואה (ללא צורך בעדים נוספים), ואישור הסכם יחסי ממון בין בני-זוג לפני נישואין.
התוקף המיוחד שניתן לפעולות הנוטריון קבוע בחוק הנוטריונים במילים אלו : “אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור”.
האם אני נדרשת להחתים ייפוי כוח שנתנה לי אמי בפני נוטריון ולא עו״ד רגיל על מנת לטפל בענייני דירה (לחתום על חוזה שכירות מול שוכרים במקום אמי) הנמצאת בבעלות אמי אשר מפאת גילה אינה יכולה לטפל בה?
תשובה:
כאשר אדם מייפה את כוחו של אדם אחר לעשות פעולות משפטיות בשמו, הכלל הוא שקיימת חובת הזדהות, חתימה ואישור בפני נוטריון.
החריג לכלל מתייחס למקרים בהם מיופה-הכח הינו עורך-דין, אזי ניתן לחתום בפני אותו עו”ד אשר רשאי לאמת את החתימה בפניו ויפוי-הכח תקף במקרה זה.
כאמור, חריג זה לא חל במקרה שציינת. אם אמך מבקשת לייפות את כוחך לביצוע פעולות משפטיות (כולל חתימה על חוזה שכירות בשמה) – עליה לחתום בפני נוטריון על-מנת שיפוי-הכח המייפה אותך יהיה בתוקף.
חוזה שהוא סוג של הסכם ממון רק לרכוש ספציפי בין בני זוג, זה משהו שצריך להביא לנוטריון כדי שיאמת את מהימנותו של המסמך?
תשובה:
על-מנת שלהסכם יהיה תוקף של הסכם-ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, יש לאשר אותו בפני הרשות המוסמכת לכך על-פי החוק.
כאשר בני-הזוג כבר נשואים, הסמכות נתונה רק לביהמ”ש למשפחה או לבית-הדין הרבני.
כאשר בנה”ז טרם נישאו אך עומדים להינשא בטווח הנראה לעין, ניתן לאשר כאמור בבימ”ש או בביה”ד, אבל גם בפני נוטריון שסמכותו זהה לסמכות ביהמ”ש וביה”ד לצורך זה.
אימות החתימה בפני הנוטריון לא נעשה כדי “לאמת את מהימנות המסמך”, אלא כדי שיינתן להסכם תוקף חוקי של הסכם-ממון לפי חוק.
אבי מבוגר מאוד למעלה מגיל 90, רק עכשיו חשבנו לעשות לו ייפוי כוח מסודר עד עכשיו הדברים פעלו בצורה מבולגנת יחסית שהתחלקנו בה כל הילדים. בכל אופן, האם ניתן ללכת לחתום על ייפוי כוח בלי שאבי יגיע בעצמו למשרד של הנוטריון? הוא זקן מאוד ובקושי יוצא מהבית… האם הקלטה שלו אומר שהוא מסכים תהיה מספיקה עבור זה?
תשובה:
לצערי, אין כל אפשרות לבצע את המבוקש על ידך ללא נוכחותו הפיזית של אביך.
אי אפשר לחתום “בכאילו” על יפוי-כח-נוטריוני, מבלי לחתום עליו…..
אם אין לאביך אפשרות להגיע למשרד הנוטריון, הנוטריון יכול לצאת אליו ולפגוש אותו בביתו או במקום בו הוא מתגורר (דיור מוגן וכו’) – אך במקרה זה חובה לקבל אישור רפואי מראש המעיד על יכולתו הקוגניטיבית של אביך ועל כך שהוא מבין מה הוא מתבקש לבצע (לחתום על יפוי כח, במקרה שלכם).
בהחלט מובן שבימים אלו, בשל מגפת הקורונה, קיים קושי לבצע זאת.
אני מעלה בפניך אפשרות נוספת – אינני יודעת מה מצבו של אביך, שיהיה בריא עד 120, אבל אם הוא נמצא במצב בו רופא לא יסכים לתת לגביו אישור רפואי שהוא מבין את הפעולה המבוקשת, כלומר – אם הוא כבר הפך להיות לא כשיר חס וחלילה, אתם (הילדים) יכולים לבקש, בהסכמת כולכם, להתמנות כאפוטרופסים עליו.
כמובן שזו פעולה משפטית שנילוות אליה השלכות מרובות, כמו הצורך להגיש דו”חות לאפוטרופוס הכללי ועוד, אבל אם זה המצב – אז זה גם הפתרון.
כל זה היה נמנע כמובן לו הייתם פועלים מבעוד מועד לעריכת יפוי-כח-מתמשך, אבל זה כבר נושא למאמר אחר…
מאחלת לכם בריאות איתנה
מה כדאי לי להביא איתי לנוטריון בשביל אימות חתימה נוטריוני חוץ מהמסמך שעליו צריך את החתימה?
תשובה:
על-מנת שהנוטריון יאמת את חתימתך כנדרש, חובה להצטייד באחד מהמסמכים המזהים הבאים:
תעודת-זהות, דרכון ישראלי או דרכון זר, רשיון-נהיגה.
לתשומת לב – אם מדובר במסמך שהוא יפוי-כח לעיסקת נדל”ן (ברכישה מקבלן או יד-שניה או בלקיחת משכנתא מהבנק) – חובה להזדהות באמצעות תעודת-זהות ולא במסמך אחר.
האם נוטריונים מסתייעים בעזרת אנשי מקצוע לאימות העתק של מסמך או שהם בודקים בעצמם כמו שאדם רגיל מסתכל לראות ששני הקבצים זהים?
תשובה:
במסגרת שירות של “אישור העתק נאמן למקור” הנוטריון מצלם במכונת הצילום במשרדו את המסמך הנדרש לאישורו.
לכן אין צורך להשוות עותקים זה לזה.
לגבי המקור, אם איננו בטוחים שהמסמך המוצג לנו הוא “מקורי”, מציינים זאת באישור הנוטריוני
באילו תנאים צריך לקבל מנוטריון אישור על הצוואה ומתי אין צורך בכך? (או שתמיד יש צורך בכך?)
תשובה:
לפי חוק הירושה בישראל, קיימות 3 דרכים עיקריות לערוך צוואה: בכתב-יד (ללא צורך בעדים בכלל), בפני שני עדים (הצוואה יכולה להיות בכתב-יד או בהדפסה), או “בפני רשות”.
הגדרת “רשות” כוללת: שופט של בית-משפט, דיין של בית-דין, או נוטריון.
אין חובה לערוך צוואה בפני רשות / בפני נוטריון, אך צורת הצוואה הזו נחשבת ל”עמידה” ביותר כנגד התנגדויות עתידיות כגון: המצווה לא ידע על מה הוא חותם, הוא היה במצב נפשי לא טוב, השפיעו עליו השפעה בלתי הוגנת וכו’, טענות העשויות להישמע כלפי צוואות שנערכות בפני עדים או בכתב-יד ללא עדים, שהן כמובן ה”חלשות” ביותר והכי קל לתקוף אותן בין היתר בטענה של זיוף כתב-יד, זיוף התאריך וכו’.
מכיוון שצוואה היא מסמך משפטי חשוב ביותר, איש מאיתנו לא היה רוצה שיוכלו אחרי מותו להתנגד לה ולבטל אותה, ועל כן מומלץ לערוך צוואה באופן שלא יהיה קל לבטלה בעתיד.
לא ערכנו הסכם ממון לפני שהתחתנו, אך כעת בשלב פרידה ראשוני החלטנו לערוך הסכם ממון, האם זה חוקי? האם נוטוריון יוכל לאמת לנו את ההסכם כך שיהיה קביל?
תשובה:
סמכותו של נוטריון לאמת הסכמי ממון מוגבלת רק למצבים של טרום-נישואין. לאחר הנישואין, רק בימ”ש למשפחה או בי”ד רבני רשאים לאשר הסכם-ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג.