פסק דין – עיכוב הליכי בוררות

מבוא:
בפני בקשה לעיכוב הליכי בוררות המתנהלים בפני המשיב הפורמאלי, אינג’ אורי כהן (להלן – ” הבורר המהנדס או ” הבוררות ההנדסית”, לפי העניין) וזאת עד לאחר מתן פסק בורר בבוררות נוספת המתנהלת בין הצדדים בפני עו”ד שמואל שני (להלן – ” הבורר המשפטן” או ” הבוררות המשפטית”, לפי העניין).

המשיבים והבורר המהנדס מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו בתגובתם.
המבקשים השיבו לתגובת הבורר המהנדס.
הרקע לבקשה:
לפי הנטען בבקשה, ביום 21.03.99 נחתמו בין הצדדים שני חוזים הנוגעים לחלקה 234 בגוש 10009 בעיר חדרה, בשטח של כ- 1,000 מ”ר (להלן – ” המגרש”). החוזה הראשון, עוסק במכירת שלושה רבעים מהזכויות במגרש מהמבקשים למשיבים (להלן – ” חוזה המכר”). בתמורה לכך, התחייבו המשיבים לבנות בעבור המבקשים יחידת דיור ברבע המגרש הנותר (להלן – ” חוזה הבניה”), (ראו בהתאמה נספחים א’ – ב’ לבקשה).
לטענת המבקשים, ביום 15.08.02 חתמו הצדדים על הסכם שכותרתו “פרוטוקול ואישור מסירה”, כאשר לפי הסכם זה, אישרו הצדדים כי סיימו ביניהם את ההתחשבנות הכספית וכן, אישרו המבקשים כי יחידת הדיור שנבנתה על ידי המשיבים, עוברת לחזקתם (להלן – ” הסכם המסירה”). לטענתם, הסכם המסירה נערך על ידי עו”ד ישראל הדר, הוא אשר טיפל בעסקאות המכר והבניה הנזכרות לעיל ונחתם בנוכחותו (ראו נספח ו’ לבקשה).
בתאריך 08.01.06 הגישו המשיבים בקשה לבית משפט השלום בחדרה למתן צו בוררות כנגד המבקשים ובקשה לחיוב המבקשים בפיצוי בגין הפרת חוזה.
בהחלטתה מיום 07.03.08 דחתה כב’ השופטת הדסה אסיף את בקשת המשיבים בשל חוסר סמכות עניינית (ת.א. 1085/06).
בתאריך 08.03.06 מונה עו”ד שמואל שני כבורר במחלוקות בין הצדדים לעניין חוזה המכר, זאת על ידי יושבת ראש ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו”ד רחל בן ארי.
ביום 14.11.06 מונה אינג’ אורי כהן, על ידי איגוד המהנדסים, כבורר לסוגיית המחלוקות אשר התגלעו בין הצדדים, בכל הנוגע לחוזה הבניה.
לאחר מכן, פנו המבקשים אל הבורר המהנדס בבקשה כי יקבע כי כל עוד לא תמו הליכי הבוררות בפני הבורר המשפטן ומאחר וההכרעה בבוררות המשפטית הינה בעלת חשיבות גם לגבי הבוררות ההנדסית, אין לקיים הליכים בבוררות ההנדסית שבפניו. הבורר ההנדסי דחה בקשתם זו.
ביום 29.01.08 הגישו המבקשים בקשה זו לעיכוב הליכי הבוררות ההנדסית.
בתאריך 07.04.08 התקיים בפני דיון בנוכחות הצדדים והבורר המהנדס, בסיום הדיון ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, קבעתי כי החלטה בעניין הבקשה שבפנינו תינתן על סמך החומר המצוי בתיק.
טענות הצדדים:
לטענת המבקשים, יש לעכב את הליכי הבוררות המתנהלים בפני הבורר המהנדס עד להכרעת הבורר המשפטן לעניין נפקותו המשפטית של הסכם המסירה, זאת מאחר והבורר המהנדס לא שעה לטענת המבקשים כי הצדדים חתמו על הסכם המסירה אשר קבע את סיום ההתחשבנות הכספית בינם לבין המשיבים, הן לעניין חוזה מכר והן באשר לחוזה הבניה, דבר העשוי לייתר את קיומם של הליכי הבוררות.
בנוסף, המבקשים טוענים כי שיקולי מאזן הנוחות מורים כי למשיבים לא ייגרם נזק באם תתקבל הבקשה, בעוד שלמבקשים עלול להיגרם נזק שאינו בר תיקון מאחר וקיים חשש ממשי שהבורר המהנדס יפסוק בבוררות, זאת מבלי להתייחס לטענותיהם המשפטיות שהועלו בפניו וכי עלול להיווצר מצב בו תהיה סתירה בין שני פסקי הבוררות.
לטענת המשיבים, אין לעכב את הליכי הבוררות המתנהלים בפני הבורר המהנדס משום שמדובר בהליכי בוררות שעניינם שונה. נושא הבוררות אשר נדון בפני הבורר המהנדס הינו תשלום עבור תוספות ושינויים שבוצעו מעבר למצוין בהסכם הבניה ואילו הבוררות שמתנהלת בפני הבורר המשפטן עוסקת בעיקר בנושאים כגון: רישום הזכויות במרשם המקרקעין, בהחזר תשלומים לעירייה ובזכות המעבר.
לטענת הבורר המהנדס, יש לדחות את הבקשה שבפנינו מאחר ומינויו כבורר כבר יצא לפועל מתוקף החלטת בית משפט השלום בחדרה וכי הבוררות שבפניו מצויה בשלב מתקדם ביותר וכן, כי מאחר והמבקשים הסכימו בחוזה הבניה כי חילוקי הדעות יועברו להכרעת בורר מהנדס, אין הם יכולים לטעון כי בבוררות הנדסית יוכרע נושא כלשהוא על ידי בורר אחר, לכן אין מקום להעדיף ולכפות את דעת הבורר המשפטן על דעת הבורר המהנדס.

דיון והכרעה:
כללי:
סמכות בית המשפט לעכב הליך:
סמכות בית המשפט לעכב הליך, כאשר קיים הליך המעורר סוגיות דומות או זהות, הופעלה לא אחת ומקובל כי מדובר בסמכות שבשיקול הדעת. לשם שימוש בסמכות זו נקבע כי על בית המשפט, בבואו לדון בסוגית עיכוב הליך להידרש בין היתר, לשיקולים כגון: יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן, חסכון בהוצאות המשפט, מניעת הכרעות סותרות בהליכים השונים, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה וכן, מאזן הנוחות בין הצדדים (ראו ע”א 9/75 אל-עוקבי נ’ מינהל מקרקעי ישראל, פ”ד כט(2) 477, 481-484 (1975)).
יחד עם זאת, לא אחת פורש המבחן לעיכוב הליכים באופן רחב, כך שלא נדרשת חפיפה וזהות מוחלטת בין הסוגיות שעל הפרק בהליכים השונים, אלא שדי בכך שישנה שאלה מהותית דומה אשר נדרשת להכרעה בהליכים השונים, בכדי למנוע מצב בו ההליכים מתקיימים במקביל.

מן הכלל אל הפרט:
הליכי הפניה לבוררות כפי שנוסחו בחוזי ההתקשרות בין הצדדים:
בפתח הדברים ומפאת חשיבותם של אלה, אציין את הסעיפים המופיעים בחוזה הבניה ובחוזה המכר, העוסקים בפניה להליך של בוררות, אשר בגינם פנו הצדדים להליכי הבוררות המשפטית וההנדסית;
סעיף 14 לחוזה הבניה קובע כי במידה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים לעניין החוזה הנ”ל, ישמש כבורר מהנדס או אדריכל, כדלהלן:
14.1. ” מוסכם בזה כי כל הסכסוכים או חילוקי הדעות או הדרישות או התביעות או שיהיו לצדדים בקשר לחוזה יתבררו אך ורק בדרך של בוררות כמפורט בסעיף זה.
14.2 מוסכם בזה כי הבורר יהיה אדריכל או מהנדס שמונה ע”י אגודת המהנדסים בהתאם לפניית עו”ד הדר ישראל.
14.3 הבורר משוחרר מכל חובה שאפשר לפטור בורר ממנה לפי הדין, לרבות בדבר ניהול פרוטוקול סדרי הדין, דיני הראיות, הדין המהותי, חובת הנמקת פסק דין ו/או החלטה, הבורר יפסוק לפי מה שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין, הבורר מוסמך לתת צווי ביניים, צווים זמניים ופסק חלקי”.
מאידך גיסא, סעיף 17 לחוזה המכר קובע כי במידה ויתגלעו חילוקי דעות הנוגעים לחוזה המכר, ימונה בורר על ידי לשכת עורכי הדין, כדלהלן:
17.1 ” מוסכם בזה כי כל הסכסוכים או חילוקי הדעות או הדרישות או התביעות שיהיו בין הצדדים בקשר לחוזה זה או לכל נספח הימנו יתבררו אך ורק בדרך של בוררות כמפורט בסעיף זה.
17.2 “מוסכם בזאת כי הבורר ימונה על ידי לשכות עוה”ד של ישראל בהתאם לפניית עו”ד הדר ישראל והחתימה על הסכם זה מהווה חתימה על שטר בוררין”.

גדר המחלוקת בין הצדדים:
לטעמי, אף אם שני הליכי הבוררות עוסקים לכאורה, בעניינים שונים, מצאתי לנכון כי הסכם המסירה מצוי בליבן של שתי המחלוקות אשר הופנו להליכי הבוררות השונים.
אני סבורה כי לצורך ההכרעה בשתי המחלוקות הללו, יש להידרש בראש ובראשונה לטענת המבקשים לפיה, למקרא תוכנו של הסכם המסירה, אין מקום להתחשבנויות כספיות נוספות בין הצדדים, דבר אשר עשוי לייתר את הליכי הבוררות בנידון. לטענתם זו של המבקשים מצטרף עו”ד ישראל הדר, אשר ייצג את שני הצדדים בעסקת המכר וכן, בעסקת הבניה ואשר ערך את שני החוזים הנזכרים לעיל.
עמדתו זו של עו”ד ישראל הדר לעניין נפקותו של הסכם המסירה נשוא הבקשה, נזכרת בסעיף 5 לתצהירו שהוגש מטעם המבקשים (נספח ז’ לבקשה):
“…. אני הכנתי בכתב-ידי את הפרוטוקול והצדדים חתמו עליו, במשרדי ובנוכחותי, לאחר שהסברתי לשניהם את משמעות הדברים הכתובים בפרוטוקול ובעיקר את העובדה שבזאת הם סיימו את כל ההתחשבנויות הכספיות ביניהם בנוגע לשני ההסכמים גם יחד” .
(ההדגשות שלי, צ.ב.)

שיקולי יעילות הדיון:
אמנם, מעדותו של הבורר ההנדסי נראה כי הבוררות שבפניו מצויה בשלב מתקדם יחסית, אך יחד עם זאת, מן החומר המצוי בפני עולה כי הליך הבוררות שנדון בפני הבורר המשפטן, אף הוא מצוי בשלבים מתקדמים.
עם זאת, ברי כי קיומם של שני הליכי בוררות שונים בהם מתנהלת סוגיית נפקותו של הסכם המסירה אינה מסייעת לייעול הליכים אלה.

מניעת הכרעות סותרות:
דעתי היא ששיקול זה הינו בעל חשיבות רבה בכל הנוגע לנסיבות העניין שבפנינו, זאת מאחר וישנה שאלה דומה הניצבת בפני שני הבוררים. השארת הדיון בשאלה זו בשני הליכי הבוררות, במקביל, עשויה להוביל להחלטות סותרות בשניהם. מיותר לציין כי מצב דברים זה של אפשרות להחלטות סותרות בהליכי הבוררות הנזכרים, איננו רצוי ואף עשוי להוביל בסופו של דבר, לסרבול הדיון.

מאזן הנוחות:
בבחינת מאזן הנוחות נמדד הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים, במידה ולא יעוכבו הליכי הבוררות לעומת הנזק הצפוי למשיבים במידה ויימשכו שני הליכי הבוררות במקביל.
בפועל, אני סבורה כי עיכוב אחת מן הבוררויות, למשך זמן מוגבל וקצר יחסית, אין בו לפגוע יתר על המידה במשיבים, מאידך, התועלת שבו, לפיה תתקבל החלטה אחידה לעניין נפקות הסכם המסירה, עולה על הפגיעה הפוטנציאלית.
לפיכך, יש לעכב את הבוררות ההנדסית עד להחלטת ביניים בבוררות שבפני הבורר המשפטן לעניין נפקותו של הסכם המסירה. על הבורר המשפטן ליתן החלטתו בכל הנוגע לשאלה המשותפת בלבד, זאת במסגרת זמן שאינה עולה על שלושה חודשים מיום 10.07.08.
למותר לציין כי במקביל לכך, אין להמשיך את הליכי הבוררות ההנדסית. אלה יימשכו, בהתאם להכרעה בבוררות המשפטית, במקום ממנו הפסיקו ולפי שיקול דעתו של הבורר ההנדסי.

סוף דבר:
כמפורט לעיל, הבקשה מתקבלת.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.
המזכירות תמציא ההחלטה לב”כ הצדדים, לאינג’ אורי כהן ולעו”ד שמואל שני בפקס ובדואר רשום.
ניתנה היום ל’ בסיון, תשס”ח (03 ביולי 2008) בלשכתי בהעדר ב”כ הצדדים
ברון צפורה, שופטת